החלטה בתיק בש"א 174780/04

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון המאוחד אשר התקיים במסגרת שלושת תיקי הבש"א הנ"ל במעמד הצדדים, כאשר מדובר בכתבי התנגדות לביצוע שטרות אשר הוגשו על ידי המבקשת כנגד המשיבה. 

בבש"א 174780/04 -  שיק מס' 774 ע"ס 133,750 ש"ח מיום 30/4/04.

בבש"א 171824/04 - שיק מס' 773 ע"ס 133,750 ש"ח ושיק מס' 590 ע"ס 27,500 ש"ח מיום 15/4/04.

בבש"א 175520/04 - שיק מס' 591 ע"ס 27,500 ש"ח מיום 15/5/04.

בפתח הדיון נטען על ידי ב"כ המשיב כי היות ומדובר בשלושה תיקים מאוחדים יחקור את התצהיר אשר צורף לתיק בש"א מס' 171824/04.

ד"ר שלמה טרוקמן הגיש תצהיר בתמיכה לכתבי ההתנגדויות הנ"ל ובהם נטען כדלקמן:

1. השיקים נשואי תיקי ההוצל"פ נמסרו לחברת שרביט במסגרת 2 עסקאות שבהן התחייבה שרביט לספק לשוודנט מוצרים דנטלים. במסגרת התקשרות שנעשתה ביום 18/11/03 מסרה שוודנט לשרביט 4 שיקים מעותדים ע"ס 133,750 ש"ח כ"א והיתרה בסך 37,500 יורו הועבר ישירות לחשבונה של שרביט. במסגרת התקשרות שנעשתה ביום 27/10/03 נמסרו 6 שיקים מעותדים ע"ס 27,500 ש"ח כ"א.
2. שרביט לא עמדה בהתחייבויותיה, והמוצרים אותם התחייבה לספק לשוודנט לא נמסרו לה מעולם, כך שלמעשה התקיים כשלון תמורה מלא בין שרביט לשוודנט.
3. בשיחה עם ברוך שפיגל, מנהלה של שרביט בחודש 2/04, נמסר כי העיכוב באספקת הסחורה נובע מבעיות לוגיסטיות, ובשיחה זו הסכים המצהיר ליתן לשרביט ארכה של כחודש ימים, אולם גם הפעם לא סיפקה שרביט את המוצרים.
4. לימים נודע למצהיר כי הסחורה אף לא הוזמנה ע"י שרביט מהיצרן, כאשר שרביט התחייבה מיד עם קבלת השיקים לידיה, להתחיל בהליך רכישת הסחורה מהיצרן.
5. בנסיבות אלו, ביום 28/3/04 ביטל המצהיר את השיקים הנ"ל.
6. ללא ידיעתה וללא הסכמתה של שוודנט, הסבה שרביט 4 שיקים לידי הבנק, שיק מס' 774 ושיק מס' 773 ע"ס 133,750 ש"ח כ"א, שיק מס' 590 ושיק מס' 591 ע"ס 27,500 ש"ח כ"א, והבנק הסכים לקבלם לידיו למרות שידע ו/או היה צריך לדעת כי שרביט אינה מתכוונת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי שוודנט, וחרף העובדה כי לא הוצג בפניו כל מסמך המעיד כי שרביט הזמינה המוצרים מהיצרן או הצגת חשבונית בגין ההזמנה.
7. עצם העובדה שהבנק לא בדק כי שרביט ביצעה פעולות המעידות על כוונתה לעמוד בהתחייבויותיה, יש בכך משם הפרת חובות הזהירות המוטלות עליו, העולות לכדי חוסר תום לב.
8. לימים נודע לשוודנט כי במועד מסירת השיקים ע"י שרביט לבנק, היה מצבה הכלכלי של שרביט בנסיגה.
9. בידיעת שוודנט כי שרביט לא פרעה מספר התחייבויות שנטלה על עצמה כלפי 2 חברות נוספות המסתכמות לכדי 780,000 יורו. כמו כן, חברה בשם היפר דנטל התמוטטה אותה עת ונותרה חייבת לשרביט סכומים בהיקף של מאות אלפי שקלים. דבר שהיה ו/או היה צריך להיות בידיעתו של הבנק, והיה עליו איפוא לנקוט בזהירות כפולה טרם הסכים לקבל לידיו את השיקים.
10. אילו היה הבנק בודק ומוודא, היה מגלה כי אין ביכולתה של שרביט לקיים את התחייבויותיה כלפי שוודנט. יוצא איפוא, כי הבנק נהג בחוסר תום לב, ואינו אוחז כשורה בשיקים.
11. זאת ועוד, הבנק גם אינו אוחז בעד ערך, בין היתר כפי שעולה ממסמכים אותם צירף הבנק לבקשתו להטלת עיקולים טרם המצאת האזהרה.
12. מדפי החשבון של שרביט עולה כי הבנק לא נתן ערך בגין השיקים הנ"ל, וזאת ניתן ללמוד מכך שהבנק נתן היתר להלוואת גישור בסך של 400,000 ש"ח לשרביט רק ביום 17/3/04, וזאת זמן רב לאחר שקיבל לידיו את השיקים הנ"ל ובמנותק מהם. הביטחונות שלטענת הבנק הועמדו לשרביט, התייחסו לתקופה מאוחרת למועד שבו קיבל הבנק את השיקים לידיו, ובכל מקרה אינם נוגעים לשיקים נשוא תיקים אלו.

ד"ר שלמה טרוקמן נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובתום הדיון נקבע כי הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב.

ב"כ המבקשת טען כי עניינו של תיק זה בטענת תרמית גרידא, באשר שרביט הפרה את התחייבויותיה כלפי שוודנט וכלל לא נתכוונה לספק לה את המוצרים הדנטלים בגין העסקאות. ב"כ המבקשת טוען כי למבקשת הגנה טובה מול שרביט ועל כן יש לתת למבקשת את הרשות להתגונן, שהרי בשלב הרשות להתגונן מספיקה הגנה אפשרית ואין לבחון את מעמדו של הבנק כאוחז בשיקים בשלב זה.